מגדלי הסנהדרין בע"מ נ' ארזיי הסנהדרין בע"מ ואח'

החלטה

1.המבקשת, החייבת בתיק הוצל"פ 01-49788-10-8, עותרת למתן רשות ערעור על החלטתו מיום 19.7.11 של כב' רשם ההוצל"פ הורוביץ דניאל שדחה את בקשתה לחייב את משיבה 1, רוכשת המקרקעין, לשלם את סכום הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם המכר שנכרת בינה לבין משיב 2, כונס הנכסים.

2.משיבה 1, הרוכשת, מסרה תגובה מפורטת לבקשה ואילו משיבים 2 ו- 3 מסרו תגובה סתמית ולפיה אין ליתן רשות ערעור וההחלטה נשוא הבקשה איננה מקנה ערעור בזכות.

עיינתי בבקשה ובתגובה ובכתבי הטענות שהוגשו בפני הרשם, ומצאתי כי דינה של הבר"ע להידחות.

3.בקשתה של החייבת לחייב את הרוכשת לשלם פיצוי מוסכם מבוססת על הטענה כי הפרה את הסכם המכר הפרה יסודית בכך שלא עמדה במועדי התשלום שנקבעו בהסכם.

הרוכשת טוענת מנגד, כי לא אחרה בתשלומים ולכל היותר אחרה ביום אחד ובנסיבות אלו אין לחייבה בתשלום פיצוי מוסכם.

עוד טוענת המשיבה כי האחור הנטען מתייחס לחלק קטן מסכום הרכישה לאחר שהוסכם כי אחור בתשלום עד 7 ימים לא ייחשב להפרה.

כן נטען שסכום הפיצוי המוסכם הינו ביחס בלתי סביר להפרה הנטענת, בהתאם לסעיף 15(א) לחוק החוזים (תרופות) ויש להפחיתו.

4.באשר קיימת מחלוקת עובדתית של ממש, הרי שרשם ההוצל"פ איננו יכול ואיננו מוסמך לדון ולשמוע ראיות, ובמקרה כזה יש להגיש תובענה לחיוב בפיצוי מוסכם לביהמ"ש המוסמך.

הנסיבות שבענייננו הינן דוגמא לאמור.

דומני כי רשם ההוצל"פ יכול לאשר לכונס הנכסים להגיש תביעה לפיצוי מוסכם ואז תוגש התביעה לביהמ"ש המוסמך. כאשר סבור הרשם שאין מקום לאשר הגשת תביעה כאמור, והחלטתו עומדת במבחן הערעור, דומני כי לא נסגרת הדרך בפני החייבת לבקש להגיש בעצמה את התובענה.

5.מנימוקיו של הרשם הנכבד, עולה כי לא סבר שיש לחייב את הרוכשת לשלם את הפיצוי המוסכם וממילא לא אישר לכונס לדרוש ולתבוע סכום זה מהרוכשת.

אינני מתערב בקביעות עובדתיות של הרשם שהעדיף את גירסתה העובדתית של הרוכשת שנתמכה ע"י הכונס על פני טענותיה העובדתיות של החייבת.

על בסיס אותן עובדות, נכונה וסבירה החלטתו של הרשם.

6.הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

בנסיבות – אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"א תשרי תשע"ב, 09 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: